<h1>סמ"ג עשין סימן פ"ב</h1>
<h2>דף כד.</h2>
במסכת כריתות בפרק אחרון מסקינן, המקבל מתנה וזכה בה ואחר שבאת לידו והוא שותק חזר בו ואמר איני רוצה בה או איני מקבלה או הרי היא בטילה לא אמר כלום, וכשם שאין הנותן יכול לחזור בו כך המקבל אינו יכול לחזור בו אחר שזכה בה, ומתנה זו שאומר המקבל איני רוצה בה אחר שבאתה לידו הרי היא הפקר וכל הקודם בה זכה בה שהרי הפקירה המקבל אחר שזכה בה אבל אם היה צווח מעיקרו לא קנה המקבל וחוזרת לבעלים הראשונים (רמב"ם זכיה ומתנה פ"ד ה"א ע"ש). בפרק אין בין המודר (נדרים מ"ה א') אמרינן שהמפקיר דבר צריך שיהא שם שלשה. וגם יכול לחזור בו עד ג' ימים (שם מ"ג ב'). ושנינו במסכת פיאה (פ"ו מ"א) בית הלל אומר אינו הפקר עד שיפקיר לעניים ולעשירים כשמיטה.
